זיהוי בדי פוליאסטר וניילון יכול להיעשות באמצעות כמה בדיקות ותצפיות פשוטות. שניהם סיבים סינתטיים, אבל יש להם מאפיינים ברורים שיכולים לעזור להבדיל ביניהם:
1. בדיקה חזותית ומגע
פּוֹלִיאֶסטֶר: בד פוליאסטר לרוב יש מראה מעט מבריק ותחושה חלקה, כמעט חלקה. הוא נוטה להיות פחות נמתח מניילון ובעל מבנה קשיח יותר. פוליאסטר בדרך כלל נוטה יותר לחשמל סטטי, אשר ניתן לחוש בעת הטיפול בבד.
ניילון: בד ניילון בדרך כלל מרקם רך ומשיי יותר בהשוואה לפוליאסטר. הוא נוטה להיות יותר מבריק ונמתח, ומספק תחושה גמישה יותר. ניילון יכול גם להיות מעט יותר חם למגע, במיוחד בהשוואה לפוליאסטר.
2. בדיקת ספיגת מים
פּוֹלִיאֶסטֶר: כאשר מניחים אותו במים, בד פוליאסטר דוחה מים ומתייבש במהירות. הוא הידרופובי, כלומר אינו סופג לחות בקלות.
ניילון: ניילון, לעומת זאת, הוא מעט הידרופילי, כלומר יכול לספוג כמות קטנה של מים. כשהוא רטוב, בד ניילון נוטה לשמור על לחות זמן רב יותר מפוליאסטר ומתייבש בקצב איטי יותר.
3. מבחן צריבה
פּוֹלִיאֶסטֶר: בעת שריפה, פוליאסטר נמס ומייצר ריח מתוק וכימי. הקצוות יתקשות ויצרו חרוזים שניתן לכתוש לאבקה דקה. פוליאסטר נשרף לאט ועשוי לכבות מעצמו עם הסרת הלהבה.
ניילון: ניילון נשרף ונמס מהר יותר מפוליאסטר, ומייצר ריח קל, שעווה או דמוי סלרי. הוא גם יוצר חרוזים קשים כאשר הם נמסים, שקשה יותר למעוך אותם בהשוואה לאלו מפוליאסטר. הלהבה יכולה להיות עזה יותר עם ניילון, והיא עלולה לטפטף כשהיא נשרפת.
4. מבחן מתיחה
פּוֹלִיאֶסטֶר: בד פוליאסטר פחות נמתח ושומר על צורתו היטב, מה שהופך אותו פחות אלסטי תחת מתח. הוא נוטה לחזור לצורתו המקורית במהירות לאחר מתיחה.
ניילון: בד ניילון אלסטי יותר ויכול להימתח בצורה משמעותית. הוא מספק גמישות רבה יותר ויכול להרגיש סלחן יותר כאשר מושכים אותו או מושכים אותו.
5. בדיקת חשמל סטטי
פּוֹלִיאֶסטֶר: פוליאסטר נוטה יותר להצטברות סטטית בשל אופיו כסיב סינתטי. שפשוף פוליאסטר בעצמו או בחומר אחר יכול ליצור קולות היצמדות סטטיים או פצפוצים ניכרים.
ניילון: ניילון יכול גם לייצר חשמל סטטי, אבל הוא בדרך כלל פחות בולט בהשוואה לפוליאסטר.
תַקצִיר
על ידי שימוש בשילוב של בדיקות אלו, אתה יכול לזהות בצורה מדויקת יותר אם הבד הוא פוליאסטר או ניילון. ההבדלים המובהקים ביותר הם בתחושה שלהם, בתגובה למים ובהתנהגות כשהם נחשפים ללהבה. לקבלת התוצאות המובהקות ביותר, ביצוע בדיקת צריבה בסביבה מבוקרת יכולה להציע ראיות ברורות המבוססות על ריח והתנהגות התכה.
